שמירה על בטיחות החימום בחדר האמבטיה (ועל כך שהקירות לא יהיו מחוברים לחשמל)
התקנת גוף חימום באינפראאדום בחדר האמבטיה היא רעיון נהדר לשם נוחות, אך בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם בעצם חדרי אדים. מים וחשמל – שילוב מסוכן. אם הבידוד לא יהיה איכותי, עלולה להתרחש תקלת חשמל או קצר חשמלי.
כדי לשמור על בטיחות, עלינו להתמקד בשתי דברים: למנוע חדירת מים פנימה, ולוודא שהחשמל נשאר במקומו הנכון.
מניעת חדירת לחות
אנו משתמשים בזכוכית קוורץ בעלת טמפרטורת חימום גבוהה כחומר לייצור גוף החימום. זהו חומר מבודד טבעי, שהוא יתרון גדול. אך האתגר האמיתי נמצא בנקודות החיבור.
לכן אנו משתמשים במארזים בעלי דרגת הגנה IP (למשל IP44 או IP55). במילים פשוטות: זה אומר שהמים לא יוכלו לפגוע בחוטים החשמליים. אנו גם מוסיפים חומרי סיליקון סביב לוח החיבור. בלעדיהם, הלחות עלולה לחדור לתוך תיבת החיבור, לפגוע בבידוד, ולגרום לבעיות שלא ניתן יהיה לזהותן עד שיהיה מאוחר מדי.
המקומות בהם נוטות להתרחש תקלות
רוב התקלות מתרחשות בנקודות החיבור. כדי למנוע קצרים חשמליים, אנו משתמשים בחומרי מבודד קרמיים בנקודות החיבור.
יש גם את נושא החיבור לקרקע. כל חלק מתכתי במכשיר חייב להיות מחובר לקרקע. למה? כי אם חוט כלשהו נקרע או שהחיבור לקרקע נפגם, על המפסק להיסגר מיד. חייבים שהחשמל יופסק, ולא שהקירות יהפכו לחוטים חשמליים.
עוד דבר חשוב: חייבים להשתמש במפסקי RCD או GFCI. אין דרך קצרה. זו הדרך היחידה לישון בשקט עם גוף חימום בחדר האמבטיה.
האיזון הדק
זו הבעיה הקשה. נורות קצרת-גל מתחממות מהר מאוד. כשהן מתחממות, צינור הקוורץ מתרחב. אם נסגור את הצינור בחוזקה מדי, הזכוכית עלולה להישבר תחת הלחץ. אך אם הצינור לא סגור מספיק? האדים יחדרו פנימה. זו בעיה שקשה לפתור.
פתרנו זאת על ידי שימוש במוטות קפיץ. הם שומרים על הסגירה הטובה של הצינור, אך מאפשרים לזכוכית להתרחב כשהיא מתחממת. רק ודאו שהמתקין בודק שהחוטים החשמליים מחוברים כראוי. חיבור לא טוב לקרקע גורם לכך שכל אמצעי הבטיחות יהיו חסרי תועלת.